האם תוכל "לכסן" את זה בשבילי, בבקשה? לגבי ארה"ב ואיראן?
האיראנים הם אויבינו. לבקש מהם לעזור לנו עם הבעיות שלנו זה כמו לבקש ממטרפת ילדים לעשות בייביסיטר לילד שלך כדי לשמור על בטיחות הילד בזמן שאתה בעבודה. האיראנים לא יתחילו פתאום לתמוך באויב שלהם (בנו) רק בגלל שאנחנו מבקשים ממש יפה. הדבר היחיד שהמשא ומתן יעשה הוא לתת לגיטימציה לממשלת איראן ולתת להם הזדמנות לעכב אותנו ולהונות אותנו. המטומטמים בממשל קלינטון ניהלו משא ומתן עם צפון קוריאה, והצפון קוריאנים ניצלו את הדיונים הללו. עשינו ויתורים לצפון קוריאה כדי למנוע מהם לפתח נשק גרעיני, ואז הם לקחו את הוויתורים וממילא פיתחו נשק גרעיני. המטומטמים בקרב בעלות הברית בשנות ה-30 ניהלו משא ומתן עם היטלר, והוא ניצל את הדיונים הללו. עשו לו הנחות אם הוא הבטיח לא לפלוש, אז הוא לקח את הוויתורים ופלש בכל מקרה. בתקופה מסוימת היינו מיודד למדי עם המשטר הקודם של איראן, שהיה האויב של המשטר הנוכחי של איראן. זה לא עוזר לנו עם המשטר הנוכחי של איראן. כואב לנו איתם. ייתכן שיש איום של טרור בגבולות סעודיה. אבל אם יש, אז ממשלת ערב הסעודית תילחם נגדה, לא תתמוך בה. עם איראן הממשלה תומכת בטרוריסטים.
1. מה ההבדל בין פיזיקאי תיאורטי לפיזיקאי כורסה?
מתגובת המשתתפים כאן, נראה ש"פיזיקאי כורסה" הוא מונח המשמש פיזיקאים תיאורטיים יהירים כדי להכפיש, ללעוג ולדכא רעיונות/הצעות המועילות לפיזיקה, אך מקורו באקדמיה/מלומדים מחוץ לקהילות סגורות. מוצע שחוקי הפיזיקה רלוונטיים/מועילים לכל הדיסציפלינות (כלומר. רפואי, אמנות, דרמה, ביולוגיה, IT, וכן הלאה), זה מתאים לאגו שלהם אז הם מקבלים את זה. הם טוענים שהם יודעים מה יהיה מאמץ מועיל/פרודוקטיבי להתקדם עם רעיון, אבל הם דחו את הרעיונות האלה רק בגלל שהם למעשה לא יודעים או שהם לא לגמרי בנוח עם תחומי ידע אחרים. הם מקבלים את הרעיון בקלות. , שחוקי הפיזיקה (כלומר. ידע בפיזיקה) אשר ישימים על הירח ישימים על פני כדור הארץ או בכל מקום ביקום. אבל היוהרה שלהם מגבילה אותם מלקבל שמהות הידע זהה לכל המקצועות, ופיזיקה היא רק שפה לבטא את הידע הזה. זה לא משנה אם אתה כותב את ספר הפיזיקה באנגלית או סינית, זה בעצם אותו דבר. ידע בשתי השפות. באופן דומה, הידע עצמו יכול לבוא לידי ביטוי בשפה של פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, אמנות, פילוסופיה וכן הלאה. והידע עצמו אינו משתנה בין אם בא לידי ביטוי בשפה של כל אחד מהנושאים הללו. בדרך כלל, כאשר שני אנשים שיודעים שתי שפות שונות מתחילים ליצור אינטראקציה, הם בהחלט נאבקים לתקשר את הכוונה האמיתית והשלמה של המסר שהם מעבירים, אבל לאט לאט. הם מתחילים להבין את הטרמינולוגיות של השפה של אחרים והתקשורת הופכת קלה. אבל אם אחד מהשניים נחוש מספיק כדי לטעון שאין שפה אחרת (כלומר. ה. הפיזיקה יכולה לבוא לידי ביטוי רק במונחים של משוואות), מלבד השפה שהם עצמם מודעים לה, אז לעולם לא יהיה אפשרי עבורם להשתתף בדיון משמעותי. אנא שים לב שהתגובה/תגובתי מבוססת אך ורק על דעותיהם של המשיבים ל השאלה הזו, כאן ב-Quora. אני לא רוצה להכליל את זה ככוונה או גישה מקורית של פיזיקאים תיאורטיים. במקרה שמישהו מהמילים הקשות בשימוש כאמור, נוטה לפגוע באופן אישי במישהו, אני באמת מתנצל על כך. לפילוסופיה דומה עיין בשאלות גדולות
2. מדוע לאלופי כורסה יש נטייה לבטל לחלוטין את חשיבות הלוגיסטיקה בצבא? האם הם לא מבינים שצבא הוא חסר תועלת בלי מזון/מים או תחמושת?
ענית על השאלה שלך. כדי לאשר מחדש את החשד שלך, כן. הם אכן לא מבינים שצבאות מורכבים מאנשים במקום רובוטים, ושאין קודי רמאות תחמושת בלתי מוגבלים
3. משוב על שיר שכתבתי?
כן זה טוב שהייתי מתעסק עם הבית האחרון זה קצת מאבד את התבנית שלו אולי רק כיסא מלבד כורסה, זה יכול להיות פשוט השיר הגדול שלי בכל מקרה!
4. מבקרי מוזיקה לכורסה! בחר את ההרכב המועדף עליך עבור כל מלחין בהתאמה!?
כדי שיהיה לי יותר קל, דחיתי מלחינים מהרשימה שאני לא מקשיב להם בדרך כלל/יש לי יצירה אהובה. באך - אם הייתי צריך לבחור אחד, הייתי אומר Contrapunctus XIV מאמנות הפוגה ויוואלדי - קונצ'רטו לכינור "חורף" מארבע העונות מוצרט - קונצ'רטו לפסנתר מס'. 21, או פנטזיה בפה מינור לעוגב בטהובן - סימפוניה 9 או סונטה מס'. 32 שומאן - קרייזלריאנה (ייתכן שכתבתי את זה לא נכון) צ'ייקובסקי - סימפוניה 1 שוסטקוביץ' - רביעיית מיתרים מס'. 8 פרוקופייב - סימפוניה מס' 5 סקריאבין - סונטה מס' 5 רחמנינוף - קונצ'רטו לפסנתר מס'. 2 ברהמס - וריאציות על נושא מאת היידן סן-סנס - "אפריקה" פנטזיה לפסנתר ותזמורת מנדלסון - אחת הקנטטות שלו, שכחתי את השם, אחזור מאוחר יותר ראוול - גאספר דה לה נויט, או קונצ'רטו לפסנתר לשמאל יד סולו דביסי - אחר הצהריים לפאן רימסקי-קורסקוב - שאהרזאדה (ייתכן שכתבתי לא נכון) מוסורגסקי - לילה על ההר הקירח סקריאבין - שוב? חוץ מסונטה 5, הייתי אומר סונטה 3 מאהלר - כל כך קשה. אני לא יכול להחליט בין סימפוניות 1, 5 או 8 מדטנר - סונטת "רוח לילה" שופן - ארבע הבלדות שלו (במיוחד מס. 1 ו-4) ליסט - סונטה ברה מינור, או הפרלוד והפוגה שלו על באך ברטוק - רביעיית המיתרים שלו ברה מינור פולנץ - קונצ'רטו לשני פסנתרים ואגנר - סוף סוף הקשבתי לאחת האופרות שלו: ההולנדי המעופף ברליוז - אני אוהב Symphony Fantastique Stravinsky - The Rite of Spring Phew, זה היה כיף.
